מותג הוא מוצר שמעבר לדבר עצמו משווק לך אמינות ואחריות לאורך זמן.ללוגו של המוצר יש משמעות יש התחייבות, לתת לך בדיוק את הדבר לו אתה מצפה. כאשר מישהו אחר מקבל את הזכות לשווק את אותו מוצר ברחבי העולם הרי אנחנו מדברים כבר על רישוי מותגים. הפופולאריות של מוצר מסויים אינה מספקת, מי שרוכש את רישוי המותג, אמור להביא ביחד עמו, את כל מה שנקשר לשם זה, שכן מוצר מסויים לא הופך כך סתם למוכר ופופולארי בכל בית, יש לכך סיבות.
לדוגמא, אם מדברים על שוק משחות השיניים, יש רבות כל כך בתחום, מדוע הלקוח הפוטנציאלי, יבחר סוג מסויים אותו יעדיף על פני כל האחרים המצויים בשוק. כבר ידוע שהתנהגות לקוחות בשוק המותגים בנויה על נאמנות. קורה לפעמים שלקוח ינסה למשל משהו אחר הקיים על המדף, אך ברוב המקרים הוא יחזור למוצר –למותג המועדף עליו. מדוע, משום שאותו מוצר מספק עבורך את כל שאתה מצפה ממשחת שיניים. לבשל בריאות הפה או לחילופין, שהמוצר אותו אתה מקבל, מתאים ליכולת הכלכלית שלך.
כך קורה בדיוק בעולם, בכל נושא המותגים, שהיום יש לומר, הוא כמעט אין סופי. מדי יום עושים לקוחות את סוג הבחירה הזה.כשאתה משווק מוצר שהוא כבר מוכר, ישנה כבר הנאמנות כבסיס, אך עדיין יש לחזק אותה. שכן אותו מוצר נבחן שוב ושוב, האם הוא מתאים לאיכות ולאמינות שהוא מבטיח. במילים אחרות, צריך לקיים את ההבטחה. ואגב, כשיש כבר מותג מוכר בשוק, תמיד ניתן להרחיב את תחום התודעה הזה למוצרים נוספים נלווים. נניח, אם נמשיך בדוגמת משחת השיניים, הרי אפשר לשווק מי פה, או מברשות שיניים שישאו את אותו לוגו וישתמשו באמון שנוצר אצל הלקוח לגבי אותו מותג. כמובן, שתמיד חובת ההוכחה תמיד עליך. אין זה מספיק לשאת את הלוגו המפורסם, מבלי לעמוד בסטנדרטים ובציפיות שיש מאותו מוצר. על מי שרוכש את הרישוי למותג, עומדת תמיד חובת ההוכחה, לרציפות באיכות שלאותו מוצר, כפי שהוכר כבר בשוק. ובעניין הזה ציבור הצרכנים, הוא המחליט הבלעדי.
אם המוצר ממשיך להצליח, הרי משמעות הרחבת הקטגוריות, אומרת, שעמדת בסטנדרטים של המותג . במילים אחרות שמרת על האיכות הגבוהה והמוניטין הקיימים. כך בהדרגה גם עולה אחוז המכירות עם הצטרפות צרכנים נוספים, שמצביעים בארנק, עבור המוצר שלך.
אך הדברים לא כל כך פשוטים. עמידה בדרישות של קבלת רישוי מותג , אינן כה קלות. צריך לעקוב בקפדנות אחרי הוראות החברה. ולהקפיד, באיכות, בשיווק, ובמחיר המוצר. במידה ואין זה נעשה ואתה חורג מכך כבעל רישוי, האחריות כולה עליך. ובמקרה כזה יכולה להיות גם פעולת שרשרת, שבה מוצר אחד אינו עומד בסטנדרטים אותם מצפה הלקוח לקבל, ואז נפגמת כל שרשרת המוצרים הנלווית,הנושאת את אותו הלוגו של החברה.במקרה, זה האחריות של בעל הזיכיון לבחון בקפידה למי הוא מעביר את השם המסחרי שלו, כדי לא לגרום ניגוד אינטרסים, שהרי ברור שהמטרה היא להגדיל את המוניטין של המותג כך שיגיע לקהל צרכנים גדול יותר ובעקיפין לרווחים רבים יותר.
עניינים אלה כמובן מוסדרים באמצעות חוזה. מי שרוכש את רישוי המותג, כמובן שמשלם עבורו, כמו גם תמלוגים. התמלוגים הם סכומי מינימום שנקבעים בצוותא ומראש עבור הענקת השם, והם סכום מסויים, מתוך רווחי המכירות של המותג.
במקרים שהמותג יותר מצליח, יש להניח שהסכום שישולם עבור המותג יהיו גבוהים יותר, מאשר במותג שפחות מוכר וידוע ועדין צריך לכבוש את השוק.
אך חשוב לסיכום לחדד את הדברים, מי שרוכש רישוי למותג, רוכש בעצם את הזכות להשתמש בסימן המסחרי של מוצר זה. ועדין הוא אינו צריך ליצור תשתית מהיסוד, השווקים כבר קיימים, צריך רק להביא את המוצר או השירות אליהם. והרווח הוא כמעט מיידי למן ההתחלה.
אסתי כותבת מאמרים ועוסקת גם בכתיבה יצירתית. בעברה עבדה בעיתונות הכתובה ועסקה גם בכתבות תדמית בעיקר בתחום brand licensing .
